פסק-דין בתיק ת"א 7391/05

1.          התובעת הינה חברה בע"מ המייבאת לישראל ומשווקת כלי רכב מסוג פולקסווגן, אאודי וסיאט. הנתבע הינו מורה לנהיגה בירושלים וביום 12.6.05 רכש מהתובעת רכב מסוג סיאט טולדו, מספר רישיון 59-102-79.

הרכב נמסר לנתבע ביום 23.6.05 וביום 26.6.05 הוא הסיעו למוסך מיוחד על מנת להתקין מערכות ייעודיות להוראת נהיגה ברכב. באותו מוסך העירו לנתבע כי הרכב עבר תיקונים בכנפיים הקדמיות וצביעתן בצבע לא מתאים.

הנתבע פנה אל התובעת והפנה את תשומת ליבה לממצא זה, ואז החל משא ומתן בין הצדדים על מהות הפגיעה ברכב, הנזק שנגרם ודרכי הפיצוי. בשלב זה לא התכחשה התובעת לכך כי ברכב הייתה פגיעה מסוימת עליה לא נמסר לנתבע מראש, אולם הצעותיו של הנתבע לפיצוי ובעיקר דרישתו להחלפת הרכב לא התקבלו על ידי התובעת, אשר מצידה הציעה לו מספר הצעות, חילופיות.

משנכשל המשא ומתן תלה הנתבע על הרכב שלטים מגנטיים ובהם נכתב "סיאט רמאים, המכונית עברה תאונה ונמכרה כחדשה" וכן "סיאט שקרנים, המכונית עברה תאונה ונמכרה כחדשה", ומדי פעם אף העמיד את הרכב בסמוך לסוכנות של התובעת בירושלים.

2.          התובעת הגישה תביעה לצו עשה קבוע שיורה לנתבע להסיר את השלטים. במקביל הוגשה בקשה למתן צו עשה זמני. בעת הדיון בצו הזמני הוסכם בין הצדדים כי ההליך יתנהל לפי הוראת סעיף 79א לחוק בתי המשפט הן בבקשה לצו הזמני והן בתיק העיקרי, שני הצדדים יוכלו לטעון גם לנזקים והוצאות, להגיש חומר נוסף ופסק הדין יינתן לסיום הסכסוך כולו. כמו כן הוסכם כי השלטים יוסרו מיד. הצדדים הגישו טענות נוספות בכתב וכן מסמכים נוספים וסיכמו טענותיהם בעל פה.

             אם כן, פסק דין זה ניתן על פי הוראת סעיף 79א הנ"ל.

3.          טענות התובעת:

א.         לכנף אחת של הרכב שהיה רכב תצוגה אכן נגרם נזק שריטה. הוצאות התיקון היו 750 ש"ח סך הכל. על פי כללי משרד התחבורה בעניין רכב חדש (נספח ד' לבקשה), ניתן להסתפק במקרה כזה בצביעה מיומנת ובתיעוד אצל יבואן הרכב, כפי שאכן נעשה (נספח ג' לבקשה).

ב.         כאשר הנתבע פנה אל התובעת וטען כי הרכב עבר תאונה, הובהר לו כי לא הייתה תאונה כלל, אלא מדובר בשריטה, ולמרות זאת הוצעו לו הצעות מפליגות לרבות טיפולים בחינם לרכב + פיצוי כספי בסך 7,000 ש"ח, אפשרות של החלפת רכב במחיר הנחה ועוד. הנתבע סירב לכל ההצעות ודרש קבלת רכב חדש בתוספת פיצוי, דבר שהיה בלתי אפשרי שכן במקביל לבירור התלונה המשיך הנתבע לעבוד כמורה לנהיגה והרכב צבר קילומטרז', כיום נסע הרכב יותר מ- 15,000 ק"מ.

ג.          הרכב נבדק על ידי שמאי מטעם התובעת שמצא שאכן בזמנו פורקו שני כנפי הרכב, בוצעה צביעה לא סבירה בגוון לא מתאים ושמאי זה המליץ להחליף את שתי הכנפיים בכנפיים חדשות לגמרי בעלות של 4,020 ש"ח, דבר שיפתור את הבעיה כליל ולרכב לא תהיה ירידת ערך כלשהי.

ד.         התנהגות הנתבע שהדביק שלטים על הרכב הינה התנהגות סחטנית שנועדה לאלץ את התובעת להסכים ,לתנאיו שכן השלטים הללו גרמו לנזק ניכר שקשה לכמתו לשמה הטוב של התובעת. התובעת העמידה את תביעתה על סכום של כ- 100,000 ש"ח.

4.         טענות הנתבע:

א.         הנתבע רכש רכב חדש והיה אמור לקבל רכב חדש, תחת זאת קיבל רכב שעבר תאונה או נפגע ללא שדווח לו על כך.

ב.         גם כאשר הפגם התגלה באקראי, תשובת התובעת לא היתה מדויקת, ולא נכונה בלשון המעטה. לדברי אנשי התובעת היה מדובר בסך הכל בשריטה שהצריכה צביעה של אחת הכנפיים, אולם מחוות הדעת של שמאי הנתבע, מר זלטין ואף מחוות הדעת של שמאי התובעת, מר פורפר, עולה כי מדובר בנזק לשתי הכנפיים, שתיהן פורקו וכן פורק פח החזית, הצביעה לא סבירה, ושני השמאים סבורים כי נגרמה ירידת ערך.

ג.          הנתבע שבסך הכל רצה לקבל רכב חדש בתמורה מלאה עבור כספו, מצא עצמו נאבק בתאגיד ענק, ולמרות זאת ניהל מו"מ אך שהוצעו לו הצעות פיצוי מעליבות התמודד כדוד מול גולית, והצמיד שלטים לרכבו.

ד.         כל מהלכיו של הנתבע לא היו באים לעולם אם היה מקבל דיווח בזמן או דיווח אמת על מה שקרה. התובעת נסמכת על כללים של משרד התחבורה (נספח ד' לבקשה), אולם היא לא קיימה אותם בעצמה: הרישום הפנימי של התובעת הינו על שריטה בכנף אחת, פירוקה והרכבתה לאחר צביעה, אולם השמאי שלה עצמה מצא וקבע כי פורקו שתי הכנפיים וכן פח החזית. עוד טען הנתבע כי יש לקבל את חוות דעת השמאי זלטין מטעמו, לפיה לרכב נגרמה ירידת ערך בשיעור 10% שכן מדובר ברכב חדש לגמרי וחוות דעת זלטין מבוססת על כללים מנחים של איגוד שמאי הביטוח (סעיף 11.1.2) שצורפו לתגובה.

            לטעמו של הנתבע, הפיצוי הראוי הינו החלפת רכבו ברכב חדש בתוספת הוצאות, עוגמת נפש ופיצוי על אובדן ימי עבודה בסכומים של עשרות אלפי שקלים.

5.         התוצאה

לאחר עיון ובדיקת טענות הצדדים ולאחר ששני הצדדים גרמו נזק איש לרעהו, נאסר על הנתבע לעשות שימוש בשלטים שהוזכרו לעיל או כל דרך דומה אחרת. התובעת תשלם לנתבע פיצוי בסכום של 15,500 ש"ח + מע"מ. כמו כן תישא התובעת בשכר טרחת עורך דין בסכום של 2,000 ש"ח + מע"מ. הסכום ישולם עד ליום 30.11.05.